"בספר הזה הספינות שַטות, הגלים חוזרים על נעימתם, הגפנים יורדות מגבעות צ'ינקווה טרה אל הריביירה של גֶנוּאה. בספר הזה הזיתים נמסקים בפובנס וביוון, הדייגים אוספים את רשתותיהם מן הלגונה הדוממת של ונציה או מן התעלות של גֶ'רבּה, והנגרים בונים היום סירות הדומות לאלה של אתמול... ועדיין, למראה כל זה, אנו מחוץ לזמן. הים התיכון, יותר מכל מרחב אנושי אחר, אינו חדל מלספר את עצמו, מלחְיות את עצמו מחדש... הים התיכון הוא אלף דברים בעת ובעונה אחת. אין הוא נוף אלא נופים אינספור, אין הוא ים, אלא רצף של ימים, אין הוא תרבות, אלא תרבויות רבות... בנופו הפיסי ובנופו האנושי, הים התיכון הוא צומת דרכים, שבו הכול מתערבב ומשתלב באחדות מקורית. חסדי הטבע ומאֵרותיו, ומאמציהם האדירים של בני-האדם – כאז כן עתה – מכלול איסופי של מקרים..."