האדם נולד ולו מהות, ייחוד וייעוד. בבסיס יישותו הוא נושא תכונות הדרושות למילוי ייעודו.מסגרות בחייו – הורים, מחנכים, וקבוצות חברתיות – מנסות לעצבו על פי למילוי הרצון, הצרכים והציפיות שלהן, אך לא למימוש מהותו הוא. התוצאה דומה לנעילת נעל שאינה מתאימה לרגל, סופה שהרגל כואבת והנעל מתעוותת. בסיפור זה, האם מרגלית היא אם מסורה המנסה להעניק לבתה את אשר חסר לה בילדותה, ולא את שנכון לילדתה. בנסותה לגונן על בתה, היא מכוונת אותה לדרכים מוכרות וישרות בעיניה מבלי שיעלה בדעתה שדרכים אלה אינן מתאימות לבתה.תחילה עושה הבת כל שביכולתה כדי לרצות את האם, ועם הזמן מתרגלת לרצות גם אחרים. עד שהיא מגיעה עד קצה יכולתה לשאת זאת ומורדת. היא ממאנת לשים עצמה ברשות אחרים ובשירות אחרים. כבר לא די לה בעצם הקיום, היא רוצה לחוות במליאות את החיים. המהפך גורר את כולם למערבולת ואולי גם לגילוי מהותם.לו השכלנו לחנך להורות, לזוגיות ולאזרחות אזי אדם ועולם היו יוצאים נשכרים."בתו של מוכר הקרח" הינו ספרה החמישי של קלריס דיין, קדמו לו ספר השירים "אני". ספר השירים "עוצמות", אמרות כנף שכונסו לספר "פסוקים לרגעים ריקים" וספר הילדים "אוף".