"רק אלוהים יודע" הוא מקבץ ייחודי, בן חמישים ושניים סיפורים קצרים כשהייתי בן ארבע עשרה התאהבתי בנערה שקראו לה שרית. היו לה את החיוכים הכי יפים בעולם והעיניים שלה זרחו ממש כמו השמש ברגעים שהיא הכי מתעייפת. ופעם אחת, כשממש אזרתי אומץ בבית ספר העזתי אפילו להתקרב כדי להריח לה את השיער. ובלילות הייתי יושב על המיטה וחושב כמה נפלא זה יהיה אם שרית הייתה אוהבת אותי בחזרה. והייתי מרים את הראש למעלה לכיוון השמיים ומבקש מאלוהים כמו תפילה כזאת בלב, שאם הוא יגשים את המעט שאני רוצה אז אני אהיה מוכן לתת לו כל מה שהוא יבקש בתמורה. אבל הוא אף פעם לא השיב לתפילות האלו שלי וגם עם שרית מעולם לא דיברתי. והיום כשאני כבר בן ארבעים, אז אני חושב על זה מדי פעם, שכל זה קרה בגלל התקרה שהפרידה ביני לבינו. המחברים ברגשות עזים של אהבה, אושר וכאב את האדם אל עצמו ואל הסביבה העוטפת אותו. סיפורים אלו, כמו רבים אחרים שטרם פורסמו, מוגשים בסגנון הכתיבה המחבק של אולוקיטה העושה שימוש בעולם דימויים עשיר ומיוחד. בספרו הרביעי מגיש איי. וי אולוקיטה לקוראיו מנה מעורבת של רגשות עזים הנקשרים זה אל זה ויוצרים פסיפס מרהיב של תובנות ייחודיות על החיים.  ספריו הקודמים של אולוקיטה: "עשרה חוקים פשוטים", "להרוג את אלוהים" והספר "רעה", זכו כולם לתהודה רבה בזכות התכנים והגיבורים המפתיעים, עלילות מורכבות וסגנון הכתיבה המייחד כל כך את אולוקיטה.