אל קדמת הבמה ניגש אדם ומכריז שהוא בעל מקצוע עתיק יומין, מומחה להקזת המוגלה הנפשית - מְּמַגלֵּ. לאחר שהפציר בקהל הנאסף לעזוב את האולם, משום שבידור והנאה לא יהיו מנת חלקם הערב, הוא מבהיר לצופים שצוות ההפקה אסף מידע על חייהם הפרטיים, באמצעותו הוא יוכל לסייע להם להתבונן בחורבות חייהם ולהכיר בהרס שזורעת בנפשם החברה הבורגנית על אשליותיה. מצויד בזרקור, חפיסת סיגריות, בקבוק משקה חריף וצרור דפים פונה המְַּמַגלֵּ אל צופיו המבוהלים ודוחק בהם להישיר מבט אל נפשם (ואל יקיריהם) ולהודות בעובדות הקשות. במשך ערב אחד מציב המְַּמַגלֵּ לנוכחים סביבו מראה ודורש מהם, לעתים בכוח ובציניות חסרת רחמים, להביט בה ולהכיר בשליטת התאוות והקנאות בחייהם ובכוחה ההרסני של הבחירה בשתיקה. אדם רז הוא היסטוריון העוסק בחקר היסטוריה פוליטית ורעיונית של המאות ה־19 וה־20. ספריו ראו אור בהוצאת כרמל: הרצל: מאבקיו מבית ומחוץ (2017 , עם יגאל וגנר); טבח כפר קאסם: ביוגרפיה פוליטית (2018); ביזת הרכוש הערבי במלחמת העצמאות (2020). שני ספרים נוספים, המאבק על הפצצה (2015) ומשטר היד הקשה (2019), הם חלק מטרילוגיה על ההיסטוריה הפוליטית של תוכנית הגרעין הישראלית, החלק השלישי צפוי לראות אור בעתיד הקרוב. מאמרים רבים פרי עטו התפרסמו בכתבי־עת ובעיתונות בארץ ובעולם. רז הוא חוקר בעקבות: המכון לחקר הסכסוך הישראלי־פלסטיני ועורך שותף של תלם - כתב עת לשמאל ישראלי. הַמְּמַגֵּל הוא מחזהו הראשון.