בסצנה ספרותית שמשכפלת את שירת יהודה עמיחי כמו ממכונת צילום, תמר רפאל היא חוטר חכם, שנון ורהוט לגזע נשכח, שראשיתו בדוד אבידן ומאיר ויזלטיר ואחריתו במשוררים עכשוויים כמו לאה אילון. לתמר רפאל יכולת שלא תסולא בפז לייצר זרם תודעה שוצף ומתנגן, אבל לא להתמכר לו כמנגינה סתם – אלא לחלץ מהזרם הזה גושי זהב של תובנות ואבחנות חברתיות ובינאישיות ריאליסטיות לחלוטין. "שירי נסיגה" הוא ספר ביכורים של משוררת צעירה שהיא משוררת מבטן ומלידה, בעלת רגישות פנומנלית לשפה העברית ולתדרים הבלתי מדוברים של החוויה האנושית, כאן ועכשיו.