הוא נולד לתוך מלחמת העצמאות של מדינת ישראל ונלחם על חייו כתינוק, כיום הוא פרופסור וחוקר מוביל בתחום הסוכרת בארץ ובעולם, אך יותר מכול הוא פשוט רופא.

היא ציפתה להגשים את כל חלומותיה, אך בגיל צעיר אובחנה כלוקה במחלה כרונית, ומאותו רגע חייה התהפכו על פיהם.

בתקופה שבה החשיפה והנגישות למידע רפואי ולמגוון אפשרויות הטיפול הולכות ומתרבות בקרב האוכלוסייה, לא תמיד זוכה המטופל לתשומת לב ולהקשבה הדרושות לו לשם קבלת החלטות מכריעות הנוגעות לבריאותו.

איך יוצרים שינוי במרקם היחסים שבין המטופל, המטפל והמערכת הרפואית?

איך יוצרים את התנאים שיאפשרו לאמון, לאמפתיה ולחמלה לשגשג מחדש?

ברוך רפא חולים דן בהיבטים שונים של היחסים בין רופא למטופליו. ייחודו טמון בדוגמאות הלקוחות מן המציאות היומיומית ומבוססות על ניסיונם של המחברים, פרופ' איתמר רז ויעל שמעוני-שילה, המשתפים את הקוראים בנבכי נפשם ולוקחים אותנו למסע מאלף, מכמיר לב, אך עם זאת מרגש, אופטימי ומפיח תקווה.

"בסופו של דבר הכול מתנקז לרגעים הללו שאתה שמח על הזכות להיות שם בשביל אנשים אחרים. השארת חותם בקרב החיים ואחרי המוות זה נחמד, אבל ממש לא הכרחי. כל אדם שלו עזרתי בחיי שווה עשרות מונים יותר מאזכור שמי בחיי ולאחר מותי".

"הידיעה שמה שהגוף מאפשר לכם היום לא בטוח שיתאפשר עבורכם מחר. הרי ממילא כולנו מתהלכים עם תאריך תפוגה. עובדה זו מחייבת אותנו כבני אנוש לשחרר את השליטה ולגייס המון ענווה, ליהנות ולהעריך את הרגע, לחיות את החיים במלואם".