אתה צריך לכתוב על אבא, אמרה לו אימו, ובעקבות מכתב אהבה ישן, שהוא מגלה לאחר מות אביו, המספר מחליט לנסוע לגרמניה לגלות את היסודות, שעיצבו את דמותו של האיש העלום, שבמשך שנים קרא לו אבא. מסעו של המספר מתחיל למעשה בעוד אביו החי מתפוגג לאיטו חודשים ארוכים בבתי חולים בארץ, נמשך בגרמניה ואף בצרפת, בה חמק מפני הנאצים ושותפיהם, ולבסוף מסתיים בארץ, כשאימו פותחת בפניו לראשונה את נבכי מכאוביה.

נוכח כל ניסיונות הכתיבה הכושלים, גם לאחר שהוא מתוודע אל אהבת העלומים של אביו, הוא מגיע למסקנה שלא יוכל למלא את משאלתה של אימא, כי יותר משהוא מבקש לגלות את אבא, הוא שואף למצוא את עצמו. תסמונת חוסר הנחת אינה מניחה לו גם תוך כדי התחקות על עקבות אביו, ובכל הזדמנות הוא מחפש רוגע ונחמה בחיקן של נשים, מתמכר אל עוצמתן וחיוניותן, ובעיקר אל העונג המזדמן של יחסי מין עימן. בערוב ימיו חסר אונים בכיסא גלגלים חוזר המספר אל הנשים, שמילאו תדיר את החללים בקרבו, וכשהוא מבין לקראת הסוף שתעתועי שווא הוליכו אותו, הוא מנסה לשחזר את מעט רגעי החסד והאמת של חייו.