גיבורת הספר היא נערה בריאה, ערנית, נאה (אדמונית) ומאושרת, האוהבת את הוריה ואת בית ספרה ומולדתה (בייחוד את הגליל). כך עולה מפרקי היומן שבו היא מתעדת את חוויותיה היומיומיות והפחות יומיומיות. זהו יומן נעורים הנדמה כאותנטי להפליא, המשקף בבהירות ובדיוק משובבי נפש את אווירתה של ישראל הקטנה של שנות השישים: צעירה, רומנטית, לאומנית, פוריטנית וצדקנית ההופכת אט-אט לזעיר-בורגנית לתיאבון.

העננה היחידה המעיבה על האופטימיות השוצפת את יומן הנעורים היא הנמענת של הרשימות הללו: אנה פרנק. מדוע שנערה ישראלית שמחה בחלקה ובריאה בנפשה ובגופה תדווח על רגשותיה הבוסריים וכל חיבוטי הלב שלה דווקא לנערה יהודייה שנרצחה בשואה?