זהו ספרו השני של תומס הארדי שפורסם בעילום שם ב־1872, ומובא כאן לראשונה בתרגום עברי. בספר זה ייסד הארדי את מחוז ווסקס הבדיוני שישוב ויופיע בספריו הבאים. הזמן המתואר ברומן הוא אמצע המאה התשע־עשרה, כחמישים שנה לפני פרסום הספר. הארדי מתאר ביד אומן שופעת נוסטלגיה ואירוניה את האזור הכפרי בדרום אנגליה — הטבע על חילופי עונותיו, היערות והשדות, התפוחים והסיידר המופק מהם, קולות היער, ציוצי הציפורים וזמזום הדבורים. על רקע אלה מצוירים אנשי הכפר המנהלים חיים תמימים ומוגנים, רגע לפני פרוץ המהפכה התעשייתית ופלישת הרכבת. אך אין חיים ללא קונפליקטים: המקהלה הכפרית המסורתית נדחקת מתפקידה בכנסייה על ידי הכומר נציג הקדמה ואילו המורה הצעירה היפה פָאנְסִי דֵיי, צריכה לבחור בין שלושה מחזרים השונים זה מזה באופיים ובמעמדם. החסד והאופטימיות השורים על הרומן מתחילתו ועד סופו הפכו אותו אחד מן האהובים על קוראי הארדי. 'תחת עץ היער' אף עובד לבמה ולקולנוע מספר פעמים.