קיי. איי. טאקר - שני צדדים לאמת:

"אתה תהיה בסדר, קול." אימי לוחצת את אצבעותיי. "יש לך כמה פציעות וכמה עצמות שבורות, אבל תהיה בסדר. לאחר כמה ימים פה אנחנו נוכל לקחת אותך הביתה," היא חוזרת ואומרת בלחישה, "אתה תהיה בסדר." אני כבר לא יודע אם היא מנסה להרגיע אותי או את עצמה, במיוחד לנוכח הדמעות הנקוות בעיניה.

לילה אחד של שכרות במסיבת אחווה באוניברסיטת מישיגן מסתיים בשישה הרוגים, ולאחריו קול חייב להשלים עם חלקו בטרגדיה. בכל מצב רגיל, קול היה יכול להיעזר בחבריו הטובים ביותר – אלה שליוו אותו כל חייו – כדי להתגבר, רק שעכשיו הם אינם, וגרוע מכך, אי שם, על מיטת בית חולים עלומה, שוכבת נערה בת שש עשרה, גופה שבור ונפשה מנופצת לרסיסים, בגלל שישייה של בירות וצרור מפתחות, ולא מוכנה אפילו לתת לו את ההזדמנות לבקש את סליחתה. כולם אומרים לו שהם יודעים שזה לא היה במתכוון, אך זה לא מפחית מהנטל שרוכב על מצפונו. הוא לא מצליח לנער את תחושות האשם שהוא חש בכל פעם שהוא חושב על הנערה. עם חלוף הזמן קול מתחיל לאבד אחיזה במה שפעם היה חשוב לו מכול – הלימודים, בת הזוג, העתיד שלו. רק כשקול מגיע לשפל המדרגה הוא מתחיל לראות דרך אחרת, שיכולה להוציא אותו מהגיהינום שאליו שקע: מחילה.

ויש רק בחורה אחת שיכולה להעניק לו אותה.

עלילת הספר שני צדדים לאמת מתארת את הסיפור וחושפת צדדים לא מוכרים ואחרים מהספר עשר נשימות קטנות. הסופרת ממליצה לקרוא קודם את עשר נשימות קטנות ואחריו את הספר שני צדדים לאמת.