"האח שלך רצה למות, איילה, זה עד כדי כך פשוט, וזאת לא אשמתו של המִגדל! והוא חיפש דרך, ועשה את מה שצריך לעשות כדי להצליח בזה, ולא השאיר פתח להצלה כי הוא רצה למות. ואם הוא לא היה מצליח בפעם הזאת, הוא היה מצליח בפעם אחרת, ואם הוא לא היה מצליח במִגדל הזה, הוא היה מצליח במִגדל אחר או בדרך אחרת — הוא היה מנסה עד שהיה מצליח – ואז את מי היית מאשימה? אי־אפשר להאשים את כולם ולחשוב שכולם אחראים לנו. זאת לא אשמת המִגדל, וזאת לא אשמת השומר, וזאת לא אשמת אף אחד — רק אנחנו. רק אנחנו שלא הצלחנו לעזור לו. רק אנחנו."