"אחד שחור, אחד תה צמחים, שנֵי נֵס, מאפרה מאולתרת ממכסה של קופסת קפה "עלית" ישנה. לאחר הצלצול, במרפסת רחבת ידיים התלויה חסרת טעם ולקויית עיצוב על פאתו המזרחית של הבניין המרכזי של בית ספר, מתקבצים אט-אט כל אלו אשר בהישמע הקול כבר מרגישים בפיהם את הטעם המרגיע, וידם נשלחת מגששת אל התיק לתור אחר מנת הנחמה."

בחדר מורים אלטרנטיבי, המוקצה למעשנים, נפגשים מדי יום אפרת, איריס, צליל ודורון. ארבעה מורים, ארבע נפשות מורכבות, שמחפשות את דרכן בעולם. בין העבודה, הבית ותחרות פרויקטים חברתיים שהחלו בהפקתה, הם מעבדים את חומרי חייהם ומתמודדים עם אתגרים שמציבה בפניהם המציאות.

שחיקת הגוף והנפש, קשיי פוריות, ספקות אמוניות, חרטות מאכלות, עמידה בציפיות והשתוקקות לשלווה ולקבלה - כל אלו ועוד נושאים נפיצים המוכרים לכולנו, שלובים בתוך סיפורי חייהם של המורים, והקורא מוזמן להציץ אל חיי היום יום שלהם ואל ניסיונות שחזורם את אירועי העבר.

עוד ביקשה נפשי הוא סיפור נוגע ללב, העוקב אחרי שנה אחת בחייהם של ארבעת המורים. הוא מתחקה אחר התהפוכות בחייהם האישיים ואחר ההתמודדויות שלהם עם הסובבים אותם ועם עצמם. נוקד-וינדר כותבת מתוך ניסיונה האישי המגוון. ברגישות ובבהירות, המתובלות בהומור ובשנינה, היא מספרת על בני אדם כמורים ועל מורים כבני אדם.

זהו ספרה הראשון של ליאת נוקד-וינדר, ילידת נתניה המתגוררת במטה יהודה. אשת חינוך, נשואה ואם לחמישה.