לפני כעשר שנים נעצר תא"ל (מיל') יצחק (יַצָּה) יעקב, לשעבר ראש אגף מו"פ בצה"ל והמדען הראשי של משרד התמ"ס. סגנון המעצר הזכיר את תקופת סטאלין. ימים רבים חלפו עד שלציבור הרחב נודע דבר מעצרו. מקורות עלומי שם הדליפו לעיתונות כי "יצה" ביצע מעשה בגידה חמור ביותר, חסר תקדים בתולדות המדינה.

הציבור הישראלי אינו יודע עד היום מה בדיוק היה "פשעו הנורא" של האיש עתיר הזכויות. פרשת "יצה" הסעירה את מדינת ישראל, שנתיים לאחר מכן הסתיימה בקול ענות חלושה, כאשר בית המשפט המחוזי בתל אביב זיכה את "יצה" מרוב ההאשמות. בין היתר קבע אחד השופטים בפסק-הדין: "... חיפשתי ולא מצאתי, לא בפסקי דין שפורסמו בעבר ולא במכמני זיכרוני באלה שלא פורסמו - מקרה דומה לענייננו... אך הראשון שהועמד לדין, למיטב ידיעתי, הוא הנאשם, תוך ייחוס כוונה לפגוע בביטחון המדינה... מה שמאפיין את הנאשם היא חשיבה מקורית שונה משל אחרים (ש)אין הוא מוכן לקבל כמצוות אנשים מלומדה בשל אופיו הספקני... הודות לתכונות אלו הצליח למצוא נתיבים חדשים ולסלול דרכים שהביאו ברכה ושפע למדינה. ... מדברי המומחים מטעמו... עולה כי לא הייתה זאת 'קטסטרופה' אם הדברים היו מתפרסמים."

בספר זה מתאר "יצה" בסגנון קולח ומרתק את חייו הסוערים כלוחם בפלמ"ח בגוש עציון ובירושלים; כמהנדס צעיר שעמד בראש חזית הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית מראשית ימיה; כמי שיעץ ב 1967- כיצד לנסות ולמנוע משליט מצרים, נאצר, לשגר טילים חמושים בגז עצבים לעבר ריכוזי אוכלוסייה בישראל; כמי שהקים את מו"פ המשותף לצה"ל ולמשרד הביטחון; כמי שבנה את תפקיד המדען הראשי בתמ"ס; ומי שעמד ליד עריסת ה"היי-טק" הישראלי ונחשב אחד האחראים להצלחתו המדהימה. כמו כן, מתייחס לראשונה לאירועים חשובים בחייו הפרטיים.

זהו ספר שייקרא בנשימה עצורה על ידי כל מי שביטחון ישראל ומשטרה הדמוקרטי יקרים לליבו.