עוד שנתיים משמימות וחסרות תוחלת של שירות צבאי משתרעות לפני עומר, גיבור על גג הסוּפה. בלילות הארוכים במוצב בהרודיון הוא מדפדף לסירוגין בספר השיחות של רבי נחמן ובכרך של הארי פוטר וחולם על בת זוג שמימית וטהורה וגם על יונית, החמ"ליסטית המושכת. הבית הדתי שלו והמכינה הקדם־צבאית שבה למד מתרחקים והולכים. כשיונית נענית לחיזוריו הביישניים, הקרקע נשמטת מתחת לרגליו. המצפן הרוחני שלו, זה המגדיר מוסר וצניעות, משתבש. בתוך המשבר הגדול הפוקד אותו הוא מנסה להמשיך בשגרת הסיורים והמעצרים ולהתמודד עם החספוס הגס שמקיף אותו. כדי להעמיד עולם ספרותי שמתקיימת בו גם מערכת צבאית נוקשה ונחושה וגם נפש רגישה ומתחבטת, דרושים בהירות ועומק, מורכבות ועדינות. כאלה הם תיאוריו של עקיבא רגן ואלה הם גם המאפיינים של שפתו המיוחדת — שעטנז מקורי של סלנג צה"לי וניבים ומכתמים מן המקורות.