מסעותי עם פנקס הוא מבחר של טורים, מאמרים וראיונות שכתב בכיר עיתונאי ישראל נחום ברנע בשלושת העשורים האחרונים. מיום שהחל את כתיבתו העיתונאית (באמצע שנות ה-60), לא חדל לכתת את רגליו לשטח, אל זירת האירוע, כדי להפיק תובנה מעמיקה, חדה ותמציתית ולהגיש אותה לאדונו היחיד - הקורא.

חמוש בפנקס (קוהינור) ועט (פרקר כדורי), משרטט ברנע מדי שבוע באותו להט פנימי את פניה של החברה הישראלית, מנהיגיה ומנהגיה, חלומותיה ואכזבותיה. כולם היו מסוקריו: בן גוריון וגולדה, דיין ובגין, רבין, שמיר ופרס, שרון וברק, נתניהו ואולמרט, לצד המון רב של נבחרים, מודחים, נושאי משרות, נושאי קלון, תקיפים ועלובים, רודפי שררה וענווי עולם.

בשנת 1981 זכה בפרס סוקולוב וירון לונדון כתב עליו: "מכל עמיתיו בעיתונות, רק הוא, ברנע, ברא נוסח כתיבה חדש".

בשנת 2007 זכה בפרס ישראל וחבר השופטים - מוטי קירשנבאום, אילנה דיין ופרופ' דב שנער - כתב בנימוקיו להענקת הפרס: "על הליווי המופלא שהוא מעניק לנו שנים ברשימותיו, על כתיבתו השנונה, על ההומר והעוקצנות, על הביקורת והחמלה, על האומץ והכישרון ועל המופת שהוא משמש לעוסקים בעיתנוות. על כל אלה אנו מוצאים אותו ראוי לפרס ישראל בתחום התקשורת".

תומס פרידמן, הבולט בין כותבי הטורים בעיתונות האמריקנית, אמר עליו: "מידי בוקר הוא יוצא להיאבק בעולם, ללמוד משהו חדש, ואז לחלוק עם קוראיו את מה שלמד. ברנע מייצג את הטוב שבעיתונות הישראלית והבינלאומית. זה נפלא שהוא ישמש מודל לחיקוי".

על כל אלה ניתנת לקורא הישראלי אפשרות לעיין מחדש בכתבי ברנע מימי ממשלת בגין ועד לימי ממשלת אולמרט. לא בטוח שתמיד יהיה נעים להיזכר, בטוח שתמיד יהיה מרתק.

נחום ברנע, יליד פתח תקווה, 1944, היה בעל טור ב"דבר" וב"דבר השבוע" (1967-1982), יסד וערך את השבועון "כותרת ראשית" (1982-1988) ומאז 1989 הוא הטוראי הבכיר של "ידיעות אחרונות". על פי סקר שנערך בשנת 1998, נבחר להיות "העיתונאי המשפיע ביותר ב-50 שנות המדינה".

ספריו הקודמים: "יורים ובוכים" (1981) ו"ימי נתניהו" (1999), שניהם בהוצאת "זמורה-ביתן".