מי היה רומקובסקי? אופורטוניסט אכזר או אסטרטג פרגמטי שהצליח להציל יהודים הודות למדיניות שיתוף הפעולה שלו? גטו לודז´, שהוקם בפברואר 1940, היה הגטו השני בגודלו שהנאצים
 הקימו — והאחרון שנפל. מנהיגו, ראש היוּדֶנרָאט מרדכי חיים רומקובסקי, היה לשליטו הכול־יכול. שלטונו היה מוּנע מאנוכיות ומאמביציה מטורפת להפוך את הגטו לגוף תעשייתי־יצרני שהנאצים לא יוכלו בלעדיו. לצד רומקובסקי ומקורביו, פורש הספר יריעה רחבה של דמויות ובוחן בזכוכית מגדלת את טבע העמידה האנושית, הרֶשע ועקרונות המוסר. "מלך היהודים" מספר על החיים בגטו הנצור, שכלל בראשיתו 250 אלף יהודים ובסופו רוקן כליל, על משמעת הברזל הגרמנית, על עבודת הכפייה הרצחנית, על הרעב ועל ניסיונות הבריחה חסרי הסיכוי, אבל, למרבה הפרדוקס, גם על אמנות ההישרדות ועל הרצון לחיות, שהתבטאו בין היתר בכתיבה הקולקטיבית של הכרוניקה של הגטו, מסמך של 3,000 עמודים ששימש כמקור המרכזי של המחבר.