איך קורה שמשרתת אחת פשוטה מצליחה, אחרי מותה, להוציא עיירה שלמה מדעתה?

בעיירה סיציליאנית קטנה, כולם מכירים את כולם. וכולם גם הכירו את המשרתת מריה רוזאליה אינצרילו וקראו לה מנולארה – "קוטפת השקדים", כי בילדותה היתה עובדת במטעים. אחר כך, היא עברה לעבוד בבית משפחת אלפליפה המכובדת. טיפלה בילדים, כיבסה, ניקתה, כמו כל משרתת.

אז איך זה יכול להיות שאחרי מותה, ילדי המשפחה מדברים על הירושה שהיא השאירה להם – היא? המשרתת?! ולמה הם תלו מודעות אבל בכל העיירה, כאילו מת קרוב אהוב? ומה פתאום ללוויה שלה הגיע ראש המאפיה של האזור, עם שומרי הראש שלו? ולמה, ארבעה ימים אחרי מותה, פורסמה מודעת אבל נוספת, בעיתון ארצי?

אנשי העיירה מנסים, איש-איש בדרכו, לפענח את חידת חייה ומותה של קוטפת השקדים. דעות, שמועות, וידויים, סודות ושקרים, עוברים מפה לאוזן, והסיפור משתנה, מתפתל, נפרם ושוב מסתבך. איש כבר אינו יודע איפה מסתתרת האמת. וללא האמת – ילדי משפחת אלפליפה לא יוכלו לזכות בירושה.

"קוטפת השקדים" הוא ספר מפתה ומתעתע על חמדנותם של אנשים, על אופייה הקרתני של עיירה, ועל אישה אחת, חזקה ומסתורית, שכולם חשבו שהם הכירו אותה, אבל עוד נכונו להם, ולקוראים, הפתעות רבות.

הסופרת סימונטה אניילו הורנבי, ילידת סיציליה שחיה בלונדון, הקדישה את הספר "קוטפת השקדים" לחברת התעופה "בריטיש איירווייס", והודתה לה על עיכוב בטיסה. כשהמתינה בשדה התעופה, עלתה במוחה של אניילו הורנבי כל עלילתו של הספר, ברורה ומסודרת. כשיצא לאור, הפך "קוטפת השקדים" לרב מכר גדול באיטליה, ולאחריה גם בשאר העולם.

כשהיא לא כותבת, אניילו הורנבי היא עורכת דין שמתמחה בזכויות הילד ובתיקים של אלימות במשפחה וחובבת עישון מקטרת.