שֶלְבִּי כבר חצה את גיל ארבעים. הוא שוטר ואב לשני ילדים, שמנסה להחזיק את הראש מעל המים ולעשות הכול כמו שצריך. הוא רוצה לאהוב ולא לכאוב, אבל משהו בפנים סוער מדי, מייסר מדי ולא מרפה. שלבי ממלא את חובותיו לחברה ולמשפחה, אך פה ושם מזדקר לו זיכרון כמו מסמר מעוקם, חלוד וחד, שממאן להיתלש מחתיכת עץ רקובה. בתנופת כתיבה שאין בה רגע אחד מזויף, ובדיוק רגשי יוצא דופן במלאותו ובמקוריותו, פורש בפנינו רוגל אלפר סיפור חיים מהפך קרביים של גבר ישראלי בגיל העמידה, שהולך ומתפקע מתוך מצוקות היומיום ומתגלה לעינינו כנפש מתה שנאחזת בחיים. אלו הן לא רק רשימותיו המרתקות של גבר מעונה, אלא גם סאטירה חברתית חריפה שמציבה בפני קוראיה מראה ומזמינה אותם לתת את הדעת על נקלוּת הרוח, על השחיתות המוסרית ועל הנלוזות האנושית המכתימות את חיינו בזמן הזה.

זהו ספרו הרביעי של רוגל אלפר, עיתונאי יליד 1967, אב לשלושה המתגורר בתל אביב.

"בעשרים השנים האחרונות קולו של אלפר הוא אחד הקולות הרמים, הצלולים והביקורתיים בכתיבה על תרבות ישראלית או בכתיבה על תרבות בישראל." (מתן חרמוני)

"המפגש במרקם הטקסט של רוגל אלפר מעורר חדווה." (אריק גלסנר)