רומן מבריק על הנאמנויות העמוקות ביותר שלנו, על התשוקות העזות ועל כוחה של סליחה. המבורג, 1946. באזור הכיבוש הבריטי נותרו אלפי עקורים. קולונל לואיס מורגן, הממונה על שיקום העיר החרבה הזאת ועל הליך הדה-נאציפיקציה של תושביה המובסים, הפקיע בית יפה על גדות האלבה, לו ולאשתו המתאבלת, רייצ'ל, ולבנם היחיד כעת, אדמונד. אך במקום להכריח את בעלי הבית - אלמן גרמני ובתו שבורת הלב - לעזוב את ביתם, לואיס מתעקש ששתי המשפחות יחיו יחד. באווירה הטעונה והקלאוסטרופובית הזאת על כל אחד מהם להתעמת עם זהותו האמיתית, בעוד הטינה והיגון מפַנים את מקומם לתשוקה ולבגידה.