שתי נשים מתאבלות על מותו של סגן אלוף אורי מחט: אֵלה, אשתו הראשונה, שהיתה חברתו מאז גן הילדים, ונוגי, אלמנתו הצעירה. נוגי מנציחה את זכרו של אורי בליאור הפעוט, ואלה מטיחה את עלבון הנטישה ואת הגעגוע שאין לו סוף באוזניו של ג'ורג'יו, כלב הסָלוקי הקשיש והנבון, וגם בשמים הגבוהים. כל אחת מהן שרויה בכאבה ובביתה, עד שבוקר אחד נוגי מתקשרת אל אֵלה ועומדת על כך שייפגשו. אלה, גיבורת הרומן קרוב מרחוק, אינה יכולה לנחש כיצד ישפיע המפגש עם נוגי על חייה ומה יתעורר בה כשתראה לראשונה את ליאור, בנו של אהובה המת. היא אינה מעלה בדעתה שחומת הכאב שבנתה סביבה תיסדק, ששאלות שמעולם לא העזה לשאול יתדפקו על דלתה בעקשנות וידרשו תשובות - ושהתשובות יפתיעו אותה, ירחיבו את תמונת עולמה ויאפשרו לה להעניק פירוש חדש למה שמכונה אהבה.