זאת ההתחלה של הסוף. זה היום שלקראתו התאַמַנוּ, היום שכולנו חששנו מפניו. במשך שנים נלחמנו במוגדוריאנים בחשאי ושמרנו בסוד את האמת על המלחמה שלנו. אבל עכשיו הכול השתנה. ספינות החלל שלהם פלשו לכדור הארץ. אם לא נמצא דרך לעצור אותם, גורלה של האנושות עלול להיות כמו זה של בני עמנו: הכחדה. הלוואי שהייתי יכולה להיות עם ג'ון בחזית הקרב בעיר ניו יורק, אבל אני מתפללת שהמפתח להישרדות שלנו נמצא בתוך המקדש. לשָם זקני השבט רצו שנלך כשנגיע לבגרות. זה מה שהם תיכננו לנו. יש שם כוח שהוחבא מתחת לפני האדמה במשך דורות. כוח שעשוי להציל את העולם או להחריב אותו. האם סוף־סוף הוא יתעורר? הם תפסו את מספר אחת במלזיה, את מספר שתיים באנגליה, את מספר שלוש בקניה ואת מספר שמונה בפלורידה. אני מספר שש – אבל המספרים כבר לא חשובים. כי אנחנו לא היחידים שיש להם מוֹרָשוֹת. מחבר הספר, פיטקוס לור, הוא ראש הזקנים בלוריאן. הוא נמצא בכדור הארץ כבר שתים־עשרה שנים ומתכונן למלחמה הגורלית. מקום הימצאו אינו ידוע. גורלה של מספר עשר הוא ספר פעולה עתידני, השישי בסדרת בני לוריאן, שספריה הם רבי מכר בינלאומיים. הספר הראשון בסדרה, אני מספר ארבע, זכה לעיבוד קולנועי.