לא היו לי שום כוונות להיות כוכב רוק.

בסוף התיכון החיים שלי כבר היו מתוכננים לפרטי פרטים: מלגה שתוביל אותי לקריירה מזהירה בפוטבול, חתונה עם החברה היפהפייה שלי ג'וג'ו וחיים מאושרים בבומונט, העיירה הקטנה שבה גדלתי. כשגיליתי יום אחד שאמי ויתרה על חלומות התהילה שלה בשביל חיים מסודרים ונוחים, הגעתי להחלטה שתשנה את חיי לנצח: עזבתי את המגרש, עזבתי את ג'וג'ו ועזבתי את בומונט. החלטתי ללכת בעקבות החלום שלי.

קאט להיום. עשר שנים מאוחר יותר אני אמנם אחד הזמרים המפורסמים ביותר בעולם, והתמונות שלי מרוחות בכל מקום, אבל אני לא מרגיש שאלה החיים שרציתי. האם ההחלטה לעזוב היתה נכונה? האם באמת הלכתי בעקבות החלום או שאולי דווקא סובבתי אליו את הגב?

עכשיו אני צריך לחזור לבומונט בעקבות טרגדיה נוראית של חבר מן העבר ואני איאלץ להתמודד עם כל השדים מן העבר: עם ההורים שלא דיברתי איתם מאז שעזבתי, עם החברים מהתיכון וגם עם ג'וג'ו, שניסתה כל השנים להגיד לי משהו חשוב. אולי הפעם אצליח להקשיב.

בלדה לאהבת נעורי הוא ספר שובה-לב על הזדמנות שנייה לאהבה, על חלומות, על לבבות שבורים ועל הדרך לאחות אותם.