הם באים כמעט מדי יום, המנויים ב"בריכה עירונית", מהנהנים לשלום, מחכים יחד בתור למסלול, שוחים זה לצד זה. עבורם החמצן נמצא מתחת למים. המפגשים האקראיים בינהם משפיעים על מהלך חייהם: המלבישה שפוגשת על שפת הבריכה את אשתו של המאהב שלה; הצעירה שצריכה לעבור ניתוח מורכב, שואבת כוח משיחת מלתחות; ומציל הלילה מתאהב באישה שמפקידה בידיו את הנייד שלה בזמן שהיא שוחה.

הנובלות של אדוה בולה מאופקות ודרמטיות, מרגשות ואלגנטיות, אינטליגנטיות, אכזריות ומלאות חמלה. גיבוריה חיים בתחושת בדידות, ולא במקרה בחרו לעצמם ספורט אישי, אך לא הביאו בחשבון שבבריכה, לעיני זרים גמורים, הם מתפשטים מבגדים, תארים והגנות ונותרים עירומים ופגיעים.

שש הנובלות היפהפיות, העדינות והמטרידות בבריכה עירונית קורעות את המסווה הבורגני מעל פצעי הנפש וחושפות אותם: את פחד המוות והפחד מהחיים, את הכמיהה לאהבה, להכרה ולשייכות, ואת הניסיון הנואש להפיג את הבדידות האורבנית.