סיפור חייו של ההיסטוריון שמעון רדליך קשור קשר הדוק לתולדות המדינה ולתהליכים שעיצבו את החברה הישראלית בראשית דרכה. הוא עלה לישראל מפולין בראשית שנות ה50 של המאה ה20 וחי תחילה בקיבוץ מרחביה ואחר כך בעפולה הסמוכה. התמחותו של רדליך בחקר מזרח אירופה ותולדות היהודים שם סייעה לו במידה רבה בכתיבתם של שני הספרים הראשונים בטרילוגיה על חייו: בספר יחד ולחוד בבּז'ז'ני התמקד בילדותו לפני מלחמת העולם השנייה ובמהלכה במזרח גליציה; ובחיים במעבר עסק בימי נעוריו בלודז' שלאחר המלחמה. בחיים חדשים, הספר השלישי והאחרון בטרילוגיה, רדליך מתמקד בחייו החדשים במדינה שזה מקרוב קמה. ואף על פי כן, זהו אינו ספר זיכרונות: רדליך כותב מנקודת מבט של חוקר, ולכן ממקם את הזיכרונות מתקופת קליטתו בחברה הישראלית המתהווה בתוך הֶקשר היסטורי. באמצעות ראיונות שערך, מקורות ארכיוניים, מחקרים סוציולוגיים ואפילו יצירות ספרותיות, וכשהוא מתחקה אחר השינויים שחלו בו כאדם צעיר במקביל להתערותו בחברה הישראלית, מצליח רדליך לשרטט תמונה מהימנה ומרתקת של המציאות הישראלית בשנות ה-50 של המאה הקודמת. שמעון רדליך, יליד 1935, הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.