משה (בוגי) יעלון לא התהדר מעולם בתואר "מר ביטחון", אבל אין הרבה ישראלים שראויים לתואר הזה כמוהו. קורות חייו מדברים בעד עצמם: מפקד סיירת מטכ"ל, שהוביל את היחידה במבצעים שחלקם נותרו עלומים עד היום; מח"ט הצנחנים ומפקד אוגדת יהודה ושומרון בשלהי האינתיפאדה הראשונה; ראש אגף המודיעין ואלוף פיקוד המרכז לאחר הסכם אוסלו; סגן הרמטכ"ל וראש המטה הכללי בשנים הקשות של מלחמת הטרור. היה זה אך טבעי שעם הצטרפותו לפוליטיקה ימשיך יעלון באותו מסלול עד לתפקיד שר הביטחון. במהלך שנותיו הארוכות בשירות צה"ל ובצמרת המדינה גיבש יעלון השקפת עולם ייחודית בנוף של הפוליטיקה הישראלית. הוא מחזיק בעמדות ימניות-ניציות מבחינה מדינית וביטחונית ואינו רואה סיכוי להסדר קבע בעתיד הנראה לעין, אך מתנגד למדינה דו-לאומית, דוגל במדינה יהודית-דמוקרטית המקפידה על זכויות הפרט ונאבק בשחיתות השלטונית. תפיסת עולם זו, המקדשת את שלטון החוק, היא שהביאה בשנת 2016 לסיום כהונתו כשר הביטחון בממשלת נתניהו. תפיסת עולם זו גם משמשת לו מצפן במסעו חזרה אל הנהגת המדינה. בספר זה, שהוא המשך לספרו הקודם, "דרך ארוכה קצרה", ומשלב פרקים מתוכו לצד פרקים חדשים, פורש יעלון בגילוי לב וביושר אינטלקטואלי את תפיסת עולמו בתחומים המרכזיים שעל סדר היום של מדינת ישראל ומנתח את הגורמים החיצוניים והפנימיים שהשפיעו על קבלת ההחלטות המכריעות שלהן היה שותף. הוא חושף, בין היתר, כיצד נרקמה עסקת הצוללות בניגוד לעמדתה של מערכת הביטחון ומתוך מניעים תמוהים, מותח ביקורת חריפה על התנהלות הקבינט במבצע "צוק איתן" ומתאר את השבר הערכי שהתגלה בפרשת אלאור אזריה. כל זאת עושה יעלון בצורה מרתקת, קולחת ומעוררת השראה. רב-אלוף (מיל;) משה יעלון, יליד קריית חיים, 1950. ממקימי קיבוץ גרופית שבערבה. כיהן כרמטכ"ל ה-17, כשר לעניינים אסטרטגיים, כשר הביטחון, כמשנה לראש הממשלה וכחבר סיעת הליכוד בכנסת. נשוי לעדה, אב לשלושה וסב לשמונה, עומד בראש עמותת "מנהיגות אחרת".