"שלמה גזית הוא מיוחד, חכם, מעמיק ומרחיק ראות. הוא מצויד בהבנה עמוקה של הסבך שכאילו איננו ניתן לפענוח, של התנגשות רצונות לאומיים, אילוצים מדיניים ויצרים וחולשות אנושיים. יש בו יכולת הקשבה פתוחה ואמיתית, תוך שמירת ריחוק, שמאפשר הליכה שלא בתלם ואומץ אזרחי, ללא הרמת קול, בוויכוחים עם הממונים עליו," כך כותב אהוד ברק, ראש הממשלה והרמטכ"ל לשעבר, בהקדמתו לעמודי שלמה, ספרו של ראש אמ"ן בשנים 1974-78, שלמה גזית. גזית, יליד טורקיה, עלה לארץ כילד, שירת בפלמ"ח ולחם כקצין במלחמת העצמאות. שירת כראש לשכת הרמטכ"ל משה דיין והיה מעורב במהלכים החשאיים מול צרפת, שקדמו למבצע קדש. לאחר שירות כסמח"ט גולני עבר לאגף המודיעין כראש מחלקת המחקר. לאחר מלחמת ששת הימים מונה למתאם פעולות הממשלה בשטחים, ויחד עם שר הביטחון משה דיין יישם את מדיניות "הגשרים הפתוחים". לאחר מלחמת יום הכיפורים מונה לראש אמ"ן, שיקם את מוראל החיל והיה שותף לדיונים ולהחלטות שקדמו לביקור הנשיא סאדאת בירושלים. גם לאחר שחרורו מצה"ל ומינויו לנשיא אוניברסיטת בן-גוריון היה גזית פעיל כיועץ וכשליח מטעם ראשי המדינה, וב-1985 היה הישראלי הראשון שפתח בשיחות מדיניות חשאיות עם ראשי אש"ף, בשליחות ראש הממשלה. ב-2013 זכה בפרס היוקרתי ע"ש דוד בן-גוריון. בנימוקים להחלטתם כתבו חברי ועדת הפרס: "להצלחתו של גזית בכל תפקידיו נלוותה גם נכונות להעלות הצעות מקוריות ויצירתיות: חלקן אומצו ותרמו משמעותית למדיניות הביטחון של ישראל. כמה מהצעותיו, שלא נתקבלו על ידי קובעי המדיניות, חזו מראש בעיות שהתעוררו לאחר מכן, וייתכן כי לו היו מתקבלות יכלו לחסוך לישראל קשיים לא מועטים." "כמעט לכל אורך הדרך היו חיי מסע ארוך שכולו ממוקד בהקמתה, בכינונה ובהגנתה של המדינה. זכיתי לשירות ביטחוני יוצא דופן שילוב מרתק של תפקידי שׂדה, הדרכה ומטה. שנים ארוכות ניצבתי במוקדי קבלת ההחלטות המדיניות-ביטחוניות," כותב גזית. בצמתים מכריעים הוא סיכום כ-70 שנה של פעילות ביטחונית, ציבורית ומחקרית, ומכיל את תובנותיו של אחד האנשים המנוסים והמוערכים ביותר בישראל.