ימים נוראים - גרסת הסופר הוא רומן סוחף ומאתגר, הבנוי משתי נובלות. כל אחת מהנובלות בוחנת את משמעותם של מושגים כמו אבל ומשפחה באמצעות מודל ספרותי שונה. בנובלה הראשונה, ימים נוראים, נא בנימין פרומר, עיתונאי לשעבר, בין תל אביב לירושלים ומחפש דבר-מה. חייו הם תנועה ייחודית בין קודש לחול: פרומר עובר - ואיתו מיטלטלת גם לשון הטקסט - מהתעמקות מיסטית בכתבי הקודש ודבקות אמונית, לבין ביקורים אצל זונה והזיות מיניות על נשים מזדמנות. במקביל לסיפורו של פרומר נחשף סיפורו של אלון, נער חריג שהופך לאדמו״ר, אשר ייסוריו מציעים פרשנות משלימה, מוקצנת, על הקשר בין אמונה ושיגעון.

בחלקו השני של הרומן - הנובלה גרסת הסופר - נסוגה הבוטות שאפיינה את חלקו הראשון, ואת מקומה תופס מעין ״ממואר״ סנטימנטלי, חשוף. המחבר של גרסת הסופר, ספק בן דמותו של שמעון צימר, ספק תמונת תשליל של בנימין פרומר הבדיוני, מתאבל על מות אמו. ככל שמתקדמת הקריאה בנובלה השנייה, צפה התשתית העומדת בבסיס הנובלה הראשונה, ומתבהרים מחוזות הכאב שמהם יונקת היצירה.

במרכז כל אחת מהנובלות עומד נוסח אחר של אנטי-גיבור; שבור, זרוק, מתפלש באובדן. אולם בעוד הגיבור של ימים נוראים עסוק בסוגים שונים של הדחקה, אשר המרכזי שבהם הוא שקיעה אובססיבית בהזיות ארוטיות, הגיבור של גרסת הסופר מבקש להתבונן, בשקט, בשבר עצמו. החיבור בין שני סוגי הגיבורים מגלה עוד טפח ביחס לקשר שבין החיים, והמוות, לבין הכתיבה.