הספר מספר על דודה מרחוב הנביאים אשר ילדים הם הדבר האהוב עליה. אהבתה לילדים מתבטאת לאור העובדה שהיא נשארה רגועה ואופטימית לאחר הנזקים שעשו ילדיה בבית ולאור העובדה כי במקום לכעוס היא פשוט הולידה ילדים נוספים, גם זאת ללא כעס.הילדים, אשר לכל אחד מהם ניתן שם של נביא (שהרי מדובר ברחוב הנביאים), גרמו נזק רב בבית, כל ילד בדרכו: ילד מספר אחת, ירמיהו, קרע ספרים. ילד מספר שתיים, ישעיהו, רחץ עם אחיו באמבט בחוסר-זהירות תוך כדי משחקים בעייתיים. ילד מספר שלוש, שמואל, נהג לייבב ללא הפסק. לילד מספר ארבע, יחזקאל, הייתה לו בעיה של תיאבון גדול. ילדים מספר חמש ושש, אלישע ואליהו, חיבלו בתקליטים והשתעשו עם הפטיפון. "הקש ששבר את גב הגמל" היה לאחר הנזקים שגרמה דבורה, הבת היחידה בין השבעה, שיחד עם אחיה חיבלו בבגדי האם למען התאמתם למידתה.