פריז, יולי 1942: שרה בת העשר ומשפחתה נעצרים על ידי הנאצים באקציה של "וֶל־ד'איב". לפני שהמשטרה לוקחת אותם, שרה נועלת את אחיה הקטן, מישל, במסתור החביב עליהם, הארון שבחדרם. היא שומרת על המפתח במחשבה שתחזור בתוך שעות ספורות.

פריז, מאי 2002: לקראת מלוא שישים שנה לוול־ד'איב מתבקשת ג'וליה ג'רמונד, עיתונאית אמריקאית, לכתוב על היום השחור הזה בעברה של צרפת. ג'וליה, שנשואה לצרפתי ומתגוררת בפריז זה עשרים וחמש שנים, נדהמת לגלות את עוצמת ההכחשה האופפת את האירוע הזה. במהלך התחקיר שלה היא נתקלת בעקבותיו של סוד משפחתי ישן שמחבר אותה אל שרה, סוד בן שישים שנה שמאיים על נישואיה שלה.

טטיאנה דה רוניי , ילידת פריז, היא עיתונאית ומבקרת ספרות. זהו הספר הראשון שהיא כותבת באנגלית, שפת אמה, כיוון שלדבריה נזקקה למרחק מה מהנושא הצרפתי הטעון והרגיש שעליו כתבה. הספר תורגם עד כה ל־18 שפות והוא מעובד לקולנוע.

"טטיאנה דה רוניי מפליאה להציג את הקונפליקט המתעורר בין הנאמנויות של ג'וליה, את הניסיון המצמרר ששרה נאלצת לעמוד בו, ואת הנחמה שאיננו מסוגלים להשיג גם בהיותנו חפים מפשע עד תום." פבלישרס ויקלי