בקיץ 1846, כשהיה בן 24 בלבד, פגש גוסטב פלובר את לואיז קולה, מנשות החברה הפופולריות ביותר של פאריס. פלובר הצעיר התאהב מיד ביפהפייה עתירת המאהבים, שהיתה מבוגרת ממנו ב-11 שנים, ובין השניים התפתחה פרשיית אהבים סוערת, שלוותה בהתכתבות משולהבת וחושפנית ברוח הרומנטיקה של התקופה. לימים עתיד פלובר להיות בעל כמה מיצירות המופת של הספרות המודרנית – מאדאם בובארי, בובאר ופקושה, החינוך הסנטימנטלי – אולם כבר במכתביו למאהבתו באו לידי ביטוי הכוח הסיפורי וגילוי הלב התהומי שעשו את סגנונו ליחיד במינו: אוסף המכתבים של פלובר לקולה אינו רק מסמך אישי יפהפה; מבחינות רבות הוא עשוי להיחשב אחד מן המסמכים המהותיים ביותר להבנתה של ראשית המחשבה המודרנית. בספר זה כונסו הנבחרים שבמכתביו הרבים של פלובר לקולה, בתרגום ראשון לעברית – בידי דורי מנור – ובליווי הערות השופכות אור על חייו וסביבתו החברתית והתרבותית טל הסופר. מכתבי פלובר מציעים לא רק הצצה לנפשו של יוצר צעיר, אלא נם דיוקן ייחודי של תקופה וחוויית קריאה מרתקת, מרגשת ועשירה להפליא