"אני דבקה בווידויי זה ולא מטילה בו ספק: התאהבתי בו לפני שראיתי אותו. לבי ניחש את לבו. בלעדיו לא אוכל לחיות. ידיעה כזאת נטועה בי עמוק ואין לשרש אותה מתוכי. למה אני חייבת לדעת שהוא קיים, מצוי איפשהו. האם העולם ימשיך להסתובב אם נריה שוּנם לא יהיה בו. זה יהיה עולם אחר, עולם חסר. בעולמי כבר אין לו מקום. למדתי להקהות את הכאב."(מתוך הספר)סיפורה של אישה אחת, שמאז ילדותה חווה מפגשים אלימים עם גברים, שמפעילה סביבה כוחות גבריים הרסניים. לכאורה נראה שהיא המשועבדת לאהבתה, אבל שיעבוד זה הוא חלק ממנגנון מוחץ, לא צפוי, פתאומי, מפיל אימה ומסובך, הפועל על אירועים בחייה, ופוצע אותה פעם אחר פעם. כוחו של הרומן נשען על הדינאמיות של הנפש, על כך ששום דבר אינו גמור וסגור, שכל הזמן משהו נפתח, שאין באמת יכולת ליישב את כל המחלוקות.(יותם שווימר)