הרומן "עד שתתחילי לדבר" מפגיש בין שתי נשים: ליאורה, רופאה פסיכיאטרית שחייה עומדים על פרשת דרכים, ושירה, צעירה שמזה שנים אחדות חיה כנזירה בודהיסטית בהודו, ומוצאת עצמה במהלך ביקור בארץ מאושפזת בכפייה במחלקה בה עובדת ליאורה. דרך המפגש בין השתיים נפרש המתח בין שיגעון להארה, בין סבל לאושר, בין השפה הפסיכיאטרית והשפה הבודהיסטית. המסע שעושה כל אחת מהגיבורות אל תוך עצמה ואל האחרת מפגיש אותנו עם הכמיהה עמוקה לשחרור מסבל ועם ההתמוססות של הדעות והרעיונות לשרשרת של רגעים אנושיים, חשופים ואינטימיים.