אין לי שמיים להתכסות בהם השמיכה שלי הפכה מיותרת. אין לי

שמיים להתכסות בהם חלל אין סופי מרחיק אותי מעצמי. הלבד

נשאר איתי ביחד. מחפשת משמעות למי שאני. מחפשת כוכב

בודד לדבר איתו, שיאיר לי את הדרך שוב בצמתים שנשארתי

לבד והחושך עטף אותי.

"את הורסת לעצמך בידיים שלך"

"שום דבר לא יצא ממך"

"הההצילווו" ההד התרסק יחד איתי לתהום

"נשאר ממני משהו?" טביעות רגליים של דם עשו את דרכם האחרונה.

כל חייה התפרקו מול עיניה, אמא שעוזבת את העולם ואבא שמתרסק בתוך נפש פצועה. רותם נעלמה בתוך עצמה שניסתה לטפס על סולם מתוך תהומות, הרגישה שהיא עולה ויורדת עולה ומתרסקת. עד שמצאה את הכוחות הפנימיים שלה ובנתה את עצמה בעשר אצבעות.

לחוות רגשות זה אחד הדברים שיכולים להכאיב ולהיות בלתי נסבלים, בספר הזה שמתי את הרגשות על השולחן מצאתי דרך לבטא ולהוציא אותם לאור.