הספר מפריך את הטענות שלפיהן עזה נתונה עדיין בכיבוש ובמצור ישראלי חרף ההתנתקות מכל שטחיה ב 2005- , ומראה כי על אף שישראל החלה בתהליך של יציאה מלאה מהרצועה בשלהי 2005 , שוגרו לעברה מטחי ירי של קסאמים לאורך שנת 2006 שכמותם לא נורו בחמש השנים שקדמו להתנתקות. למרות זאת גורמים שונים בארץ ובעולם מסלפים את העובדות. הם מייחסים את ההחמרה במצב למצור שהטילה ישראל על הרצועה בעקבות השתלטות חמאס ביוני 2007 , ומסבירים כי למעשה תושבי עזה נתונים עדיין לשליטה אפקטיבית ישראלית. גורמים אלה מתעלמים מחזונו של ארגון הטרור חמאס - חיסול מדינת ישראל.

זאת ועוד, הספר מתאר את תפקידן החשוב של המנהרות בעזה. הן אינן משמשות רק כאמצעי ביטחוני, אלא גם כאמצעי להפקת רווחים כלכליים. החמאס גובה מסים ממייבְאֵי הסחורות המועברות במנהרות. נוסף על סחורות, חמאס משתמש במנהרות גם לייבוא קטינות ממצרים. הן נמכרות למבוגרים עזתים לצרכי נישואין, זנות ואף משמשות שפחות מין.