סיפור על שליחות, זהות וזיכרון, החוצה יבשות ודורות.

ספרו האחרון של הסופר הוותיק חיים חיימוף מורכב משני חלקים המתכתבים זה עם זה.

מואיז, הרופא הצועד, הוא סיפורה של משפחה יהודית בצ'ירפאן, עיר נידחת בבולגריה, בימים שלאחר מלחמת העולם השנייה.

אבי המשפחה, רופא הנשים היחיד במחוז, צועד ברגל — בדרכים לא סלולות, בקור ובחום, ביום ובלילה — כדי להגיע לכל מי שנזקק לטיפולו, מתוך תחושת שליחות.

דרך סיפורו וסיפורו של בנו, השואף להיות רופא אף הוא, אנו נחשפים לתולדותיה של משפחה יהודית יחידה במקום נידח, למאבקי זהות ושייכות בבולגריה המשתנה תחת משטר קומוניסטי מסתגר, ולסיפור עליית המשפחה לארץ ישראל הצעירה ברגע מכריע של שבר ושל בחירה.

חלקו השני של הספר, ביקור במחוזות ילדותי, הוא ממואר המתאר את ביקורו של המחבר — פרופסור לכירורגיה שחצה את שנתו התשעים — במחוזות ילדותו. זהו ביקורו הראשון בבולגריה מאז עזב אותה כנער, לפני למעלה משבעים שנה. כעת הוא שב אליה בליווי ילדיו ומשחזר תחנות חיים, מביט לאחור באהבה, בפליאה, בהשלמה ובתקווה.