אישה הרוגה, המתגלה במחסן התפאורות של הטלוויזיה, מובילה את סנ"צ מיכאל אוחיון למסע בלשי סבוך ועקוב מדם במבוך הפרוזדורים והאולפנים של הטלוויזיה, ובעיקר במבוך היחסים, המתחים, הפחדים, האהבות והאומץ של אנשי הטלוויזיה - מאחרון הטכנאים שבה ועד מנהלה. המסע הבלשי מוביל את בתיה גור בפעם הזאת אל עולם העשייה העיתונאית, הדומה מאוד לעולם הבילוש המשטרתי, ודרכו היא בונה התבוננות מרתקת, ביקורתית ואמפתית כאחת בתקשורת הישראלית כולה. הטלוויזיה ברצח, מצלמים מתגלה לנו כמרכז התודעה הישראלית, כמקור שאליו מתנקזים המתחים הפוליטיים, האיבות, השחיתויות והפילוגים העדתיים, המעמדיים והדתיים המסעירים את החברה הישראלית, כמקום שאליו נשואות העיניים בשעות משבר; וכמקום המהווה גם מעין מרכז משפחתי לעם הישראלי. באוזן קשבת ובהומור דק בונה גור מעקב אחר מוקדי הטראומה של ישראל, אבל יותר מהם-אחר אופני הדיבור ותרבות השיחה שלה, ובעצם-אחרי אופני התמודדותה עם המציאות. "רצח, מצלמים", הרומן הבלשי השישי בסדרת ספרי מיכאל אוחיון, הוא ספרה העשירי של בתיה גור.