רינה‭ ‬נאמן‭ ‬משחזרת‭ ‬בספר‭ ‬זה‭ ‬את‭ ‬חוויות‭ ‬ההגירה‭ ‬שעברה‭ ‬בילדותה‭ ‬ואת‭ ‬ההלם‭ ‬התרבותי‭ ‬בעקבותיהן‭. ‬כבר‭ ‬בפרידתה‭ ‬הדרמטית‭ ‬מדירת‭ ‬הוריה‭ ‬בבוקרשט‭, ‬וכן‭ ‬במסע‭ ‬הרכבת‭ ‬והאנייה‭, ‬בעגינה‭ ‬בנמל‭ ‬חיפה‭ ‬ובנסיעה‭ ‬למעברה‭, "‬ידעה‭" ‬בדרך‭ ‬כלשהי‭ ‬שחייה‭ ‬הקודמים‭ ‬הסתיימו‭, ‬ושהעתיד‭ ‬צופן‭ ‬לה‭ ‬שינויים‭ ‬לרעה‭. ‬לכן‭ ‬כנראה‭ ‬מחקה‭ ‬מזיכרונה‭ ‬את‭ ‬כל‭ ‬הפרטים‭ ‬הקשורים‭ ‬בשלבים‭ ‬הללו‭ ‬של‭ ‬המעבר‭ ‬לישראל‭. ‬הסופרת‭ ‬מתארת‭ ‬ברגישות‭ ‬רבה‭ ‬את‭ ‬המפגש‭ ‬האכזרי‭ ‬שלה‭ ‬עם‭ ‬המציאות‭ ‬עקב‭ ‬אי‭ ‬ידיעת‭ ‬השפה‭, ‬העדר‭ ‬הבנה‭ ‬של‭ ‬הקודים‭ ‬התרבותיים‭ ‬שנהוגים‭ ‬במקום‭ ‬החדש‭, ‬וההבדלים‭ ‬הדרסטיים‭ ‬בין‭ ‬תנאי‭ ‬החיים‭ ‬שלה‭ ‬בבוקרשט‭ ‬לעומת‭ ‬אלה‭ ‬שלאחר‭ ‬ההגירה‭. ‬מגבלות‭ ‬אלו‭ ‬גרמו‭ ‬לה‭ ‬למצב‭ ‬של‭ ‬שיתוק‭, "‬כיבוי‭" ‬כפי‭ ‬שהיא‭ ‬מכנה‭ ‬זאת‭ ‬בספר‭. ‬והמאמץ‭ ‬להתגבר‭ ‬עליהן‭ ‬שנמשך‭ ‬עד‭ ‬סוף‭ ‬גיל‭ ‬ההתבגרות‭, ‬והיה‭ ‬רצוף‭ ‬מכשולים‭, ‬אי‭ ‬הבנות‭ ‬וטעויות‭, ‬מתואר‭ ‬בספר‭ ‬באופן‭ ‬חושפני‭, ‬כנה‭ ‬ומעורר‭ ‬הזדהות‭. ‬חווית‭ ‬ההגירה‭, ‬שהייתה‭ ‬מרכזית‭ ‬בחייה‭ ‬של‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭, ‬השפיעה‭ ‬מאוחר‭ ‬יותר‭ ‬גם‭ ‬על‭ ‬בחירותיה‭ ‬המקצועיות‭ ‬ועל‭ ‬אופי‭ ‬הקריירה‭ ‬האקדמית‭ ‬שלה‭. ‬רינה‭ ‬הפכה‭ ‬לד‭"‬ר‭ ‬לאנתרופולוגיה‭ ‬והתמחתה‭ ‬בנושא‭ ‬ההגירה‭, ‬עם‭ ‬דגש‭ ‬מיוחד‭ ‬על‭ ‬המשמעות‭ ‬התרבותית‭ ‬והקיומית‭ ‬של‭ ‬העדר‭ ‬שפה‭ ‬ושל‭ ‬שינויי‭ ‬מקום‭ ‬בעקבותיה‭. ‬גם‭ ‬בספר‭ ‬הנוכחי‭ ‬היא‭ ‬מצטטת‭ ‬אחדים‭ ‬מנחקריה‭ ‬אשר‭ ‬התבטאו‭ ‬בנושאים‭ ‬אלה‭. ‬

שנים‭ ‬רבות‭ ‬לאחר‭ ‬ההתגברות‭ ‬על‭ ‬מצב‭ ‬ה‭"‬כיבוי‭" ‬חוזרת‭ ‬רינה‭ ‬נאמן‭ ‬לחוויות‭ ‬הילדות‭ ‬וההתבגרות‭. ‬במסע‭ ‬זה‭ ‬היא‭ ‬מנסה‭ ‬להסביר‭ ‬לעצמה‭ ‬את‭ ‬אופני‭ ‬החשיבה‭,‬‭ ‬ההרגשה‭ ‬וההתנהגות‭ ‬שלה‭ ‬על‭ ‬פי‭ ‬המורשת‭ ‬התרבותית‭ ‬מבוקרשט‭, ‬בתוספת‭ ‬התובנות‭ ‬והלקחים‭ ‬מתהליך‭ ‬ההגירה‭ ‬לישראל‭. ‬הפוזיציה‭ ‬של‭ "‬בדיעבד‭" ‬מאפשרת‭ ‬לה‭ ‬לערוך‭ ‬מסע‭ ‬זה‭ ‬בסגנון‭ ‬סיפורי‭, ‬תיאורי‭, ‬אסוציאטיבי‭, ‬עם‭ ‬נגיעות‭ ‬רבות‭ ‬של‭ ‬הומור‭. ‬בעידן‭ ‬הנוכחי‭, ‬בו‭ ‬תופעת‭ ‬ההגירה‭ ‬כה‭ ‬נפוצה‭ ‬בזירה‭ ‬הבינלאומית‭ ‬והישראלית‭, ‬יזכו‭ ‬הקוראות‭ ‬והקוראים‭ ‬של‭ ‬הספר‭ ‬להכיר‭ ‬את‭ ‬החוויות‭, ‬ההתנסויות‭, ‬והתובנות‭ ‬הקשורות‭ ‬בה‭, ‬מכלי‭ ‬ראשון‭ ‬של‭ ‬סופרת‭ ‬מהגרת‭.‬