כאשר הגענו למערה שלנו, כמעט טבענו במים. איך הגיעו מים למערה? ואיך קרה שכאשר נכנסנו למנהרת־הזמן הכל היה יבש, גם הבגדים שלנו? והנה אנחנו, ילדים של היום, עם מחשב ועם טלפון ניד, מגיעים לצוללת 'דקר', שאלון בקש להגיע אליה. אבל רגע, מי הצטרפה אלינו? מי רודפת אחרינו כל הזמן? שרון ואני לא ידענו שום דבר על צוללות. כשאלון בקש להגיע אל הצוללת, הלכנו ללמוד עליהן. איך הן שוקעות? איך הן מתקדמות מתחת למים? איך הן צפות בחזרה? לא היה לנו משג. ואז הגענו אל הצוללת 'דקר'. אני אפילו לא יכול לתאר לכם עד כמה חילי הצוללת היו המומים כשהם ראו את הטלפון הניד של אלון. כן, הטלפון שלו פעל גם בעבר. לצערנו, גם הפעם לא יכלנו לשנות את העבר. לצערנו, לא יכלנו לעזור ל-69 החילים שטבעו אתה (ולא, זה לא מקרה שזה ספר 69 בסדרה). לצערנו, אפילו לא הצלחנו לעזור לפתור את התעלומה למה הצוללת 'דקר' טבעה.