אל האי הוא מגיע בינואר. לפני כעשר שנים ביקר שם עם אשתו, אבל הפעם הוא מגיע בגפו, נישא על גבי הזיכרונות הטובים מאז. הדרישות שלו צנועות: בית מגורים קטן, מכונית שתיקח אותו מקצה האי הקטן אל קצהו ושגרה שקטה, מצומצמת, שתאפשר לו, אולי, להתחיל לקום משברו. אבל שבר אחר מקדים ומחבל בתוכניותיו. עוד לפני שהספיק לייצב את עצמו ולהשתחרר מלפיתתם של חלומותיו הרעים, הוא שובר את רגלו בדרך היורדת מאחת הכנסיות הנישאות, ונעשה מוגבל ותלוי בעזרתם של תושבים מקומיים. בפרט הוא נקשר לאחיות קורינה ואנה. אולי כי למראית עין נדמה כי הן שבורות לא פחות ממנו: אנה, האחות הצעירה, מרותקת לכיסא גלגלים, ואילו קורינה, מסיבה שאינה ידועה לאיש, לא מדברת ומתקשרת עם סביבתה בלי מילים. מתוך הזרות המוחלטת השוררת בין השלושה נרקם קשר מְחיה וחד-פעמי, ההולך ומתהדק סביב סיפור השבר האישי של כל אחד מהם. באחווה של מי שכבר הותירו מאחוריהם את התקווה להיגאל הם יוצאים לדרך מפותלת של מסעות, תובנות, רגשות ומילים – שסופה יפתיע עד כלות גם אותם עצמם. ומסביב הים – כמו הים עצמו – הוא רומן סוחף, זורם ומלטף. הוא נטוע בעיבורו של אי יווני שבתיו לבנים וכיפות כנסיותיו כחולות, ושתושביו וסיפוריהם מושרשים בו כמו עצי הזית המנקדים את מדרונותיו. בכתיבה ריאליסטית שמעת לעת גולשת אל הפנטסטי הוא נקרא גם כסיפור אגדה עתיק וגם כרומן שעלילתו מקורית לחלוטין ומהדהדת אמיתות עמוקות. גיא לרנר הוא עורך דין, נשוי ואב לשלושה. הוא מחלק את זמנו בין ביתו שבתל אביב לביתו שביוון. זהו ספרו הראשון.