מריה ובעלה יוזף חיים עם ילדיהם, שתי פרות ועֵז בפאתי כפר הררי נידח. בעיני שאר תושבי הכפר הם נחשבים למוזרים וחריגים, יוזף הוא אדם תקיף ומתבדל, ומריה, העצמאית באופן שבו היא מגדלת את ילדיה, פשוט יפה מדי. הנשים בכפר רואים בה מתחרה ופתיינית.

הימים הם ימי מלחמת העולם הראשונה, וכמו עוד גברים בכפר, יוזף מגויס לחזית. לפני צאתו הוא מבקש מראש הכפר לדאוג לצרכי משפחתו וגם לשים עין על אשתו היפה. בזמן היעדרו, מריה מתמודדת עם מחסור ועוני, כמו גם עם מחזרים המבקשים את קרבתה. יוזף מבלה חופשה קצרה בביתם ולאחריה מגלה מריה כי היא בהריון, אך לאיש לא ברור אם יוזף הוא האב.

מוניקה הלפר מתארת בחיות רבה את חיי המשפחה בשולי הכפר, את הדרמה והסוד, אך לא פחות מזה היא מתארת את תושייתה של מריה וילדיה, שזכו לכינוי "החבילה". בכך היא עוסקת גם בקשייהן של נשים לבדן בחברה שמרנית.