אוֹתוֹ הַיּוֹם הִגַּעְתִּי לָעֲבוֹדָה בְּמַחְסַן הַסְּפָרִים מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר, וּמָצָאתִי אֶת 'אָדוֹן לֵוִי', כָּךְ קָרָאתִי לוֹ, מְנַמְנֵם עַל שֻׁלְחַן הָאֲרִיזָה. הִתְחַלְתִּי לְהָכִין אֶת הַחֲנוּת לַפְּתִיחָה. כְּשֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה נָגַעְתִּי קַלּוֹת בִּכְתֵפוֹ, וְהֵבַנְתִּי לְאֵימָתִי שֶׁהוּא מֵת. הוּא מֵת! פָּנָיו כְּחֻלּוֹת וּנְפוּחוֹת, עֵינָיו פְּקוּחוֹת לִרְוָחָה וּבוֹלְטוֹת. קֶצֶף לָבָן כִּסָּה אֶת סַנְטֵרוֹ וְנָפַל נְטִיפִים נְטִיפִים. נִסִּיתִי לְהָרִים אֶת רֹאשׁוֹ, וְגוּפוֹ הֶחֱלִיק אֶל מִשְׁטַח הַבֵּטוֹן. כַּמָּה הוּא רָזֶה וְכָחוּשׁ, מִשְׁקָלוֹ כְּמִשְׁקַל יֶלֶד. לִפְנֵי הַכֹּל צִלַּמְתִּי אוֹתוֹ בַּטֵּלֵפוֹן הַנַּיָּד, עַד שֶׁפִּתְאוֹם שַׂמְתִּי לֵב שֶׁהוּא חַי. הוּא חַי!!! רָאִיתִי אֶת עֵינָיו עוֹקְבוֹת אַחֲרַי מִצַּד לְצַד. עַל הַשֻּׁלְחָן מָצָאתִי כְּתַב יָד שֶׁל רוֹמָן בְּשֵׁם 'הוֹרָאוֹת מְדֻיָּקוֹת לִכְתִיבַת רוֹמָן'. אֵיזֶה שֵׁם נֶהְדָּר! אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לִכְתֹּב אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה! בְּטָעוּת הִתְקַשַּׁרְתִּי לַמִּשְׁטָרָה, וְהַתּוֹרָן מִהֵר לְקַשֵּׁר אוֹתִי עִם מוֹקֵד מָגֵן דָּוִד אָדֹם. בַּזְּמַן שֶׁחִכִּיתִי לָאַמְבּוּלַנְס קָרָאתִי אֶת הַדַּפִּים הָרִאשׁוֹנִים בָּהֶם הוּא חוֹזֶה אֶת חַיַּי וְאֶת מוֹתִי, וּמִהַרְתִּי לְהַחְבִּיא אֶת כְּתַב הַיָּד בְּתִיקִי. הָיָה נִדְמֶה לִי שֶׁהוּא חִיֵּךְ אֵלַי. יִתָּכֵן וְהֵבִין כְּבָר אָז, שֶׁאֲנִי עוֹמֵד לַחֲמֹס אֶת הָרוֹמָן הַנִּפְלָא שֶׁלּוֹ. הַפָּרָמֵדִיקִים הִצְלִיחוּ לְעוֹרֵר אוֹתוֹ וּבִקְּשׁוּ לְהַעֲבִירוֹ לְבֵית הַחוֹלִים. בַּכְּנִיסָה לַחֲדַר הַמִּיּוּן פָּגַשְׁתִּי אֶת אִשְׁתּוֹ וּשְׁנֵי יְלָדָיו. הֵם הוֹדוּ לִי עַל שֶׁהִצַּלְתִּי אֶת חַיָּיו. לְאַחַר כַּמָּה יָמִים הִתְקַשְּׁרוּ לְבַשֵּׂר לִי שֶׁהוּא נִפְטַר. בְּעִידוּדוֹ שֶׁל מַנְחֶה סַדְנַת הַכְּתִיבָה הֶחְלַטְתִּי לְהוֹצִיא בְּכַסְפִּי אֶת הָרוֹמָן שֶׁלִּי 'הוֹרָאוֹת מְדֻיָּקוֹת לִכְתִיבַת רוֹמָן'. קִבַּלְתִּי זִמּוּן לְבֵית הַמִּשְׁפָּט בְּחֵיפָה. אִשְׁתּוֹ תָּבְעָה אוֹתִי עַל גְּנֵבָה סִפְרוּתִית, וַאֲפִלּוּ הֶעֶלְתָה רְמָזִים לְכָךְ שֶׁאֲנִי קָשׁוּר לְמוֹתוֹ הַפִּתְאוֹמִי. הָעוֹרֵךְ יִגְאָל שְׁוַרְץ שֶׁעָרַךְ אֶת כָּל סְפָרָיו, הֵעִיד שֶׁהַמָּנוֹחַ שָׁלַח לוֹ בְּיוֹם הֻלַּדְתּוֹ מַתָּנָה קֶטַע מִתּוֹךְ כְּתַב יָד שֶׁל סִפּוּר בְּשֵׁם זֶה. בִּכְתָב הַהֲגַנָּה טָעַנְתִּי בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹפֵט, כִּי כָּל הַסִּפּוּר הָיָה בְּעֶצֶם הַמְצָאָה שֶׁלִּי. אֵין סוֹפֵר בְּשֵׁם אִיתָמָר לֵוִי, אֲנִי בָּרָאתִי אוֹתוֹ

איתמר לוי נולד בשנת 1956 ברמת גן. במשך 20 שנה שמר על שתיקה ספרותית, והתרכז בעבודתו כמאתר ספרים. בשנים האחרונות נטש את כל עיסוקיו, והתמסר אך ורק לכתיבה. ספריו האחרונים: רעידת האדמה של הוגו [כנרת זמורה ביתן, 2016], עד שנולדתי [דביר/ רוח צד, 2019], אנדריאס איזה יופי [ פרדס/ גומחה, 2021]