כשפרצה המלחמה שמח חיים גליבטר בן השתים עשרה שאינו צריך לחזור לספסל הלימודים. הוא לא שיער שישוב אליו רק כעבור שבע שנים, לאחר שיעלה לארץ. בתו של חיים, חוקרת השואה ד"ר עידית גיל, משרטטת בספר זה את סיפור ההתמודדות האישי של אביה עם אימי השואה בפולין. הספר פורשׂ את סיפורו של חיים גליבטר החל מן הפוגרום בעיירה פשיטיק, דרך הגירוש ממנה, הבריחה וההצטרפות לפרטיזנים, הפרֵדה מן האם והסבתא, שנשלחו לטרבלינקה, הגטו ומחנות העבודה בראדום, הניסויים הרפואיים ועבודות הכפייה באושוויץ, עד להגעת הצבא האדום המשחרר. גיל משלבת בספרהּ מחקר היסטורי חדש על הכנות הנאצים למלחמה, המדיניות כלפי פליטים יהודים, הקמת הגטאות במחוז ראדום, ניצול כוח העבודה היהודי וההכנות להשמדה. הזיקה בין העדות האישית לסיפור ההיסטורי מגלה את הקשר בין מסעו של אדם יחיד למסע של רבים ומאיר על ההשלכות והמשמעויות של פעולות הנאצים על הקהילה, המשפחה והפרט. מסע בין האישי וההיסטורי הוא סיפור ייחודי שמאפשר לקוראים להיחשף לסיפור הישרדות אחד בתוך הסיפור ההיסטורי הגדול ביותר של העם היהודי.