מייב ואחיה הצעיר לא ידעו כמה מפואר הבית שהם גדלו בו. לא היה להם מושג כמה ייחודיים הקירות המעוטרים והתקרות המצוירות, אילו סיפורי אהבה החלו באולם הנשפים שבקומה השלישית או כיצד דלתות הזכוכית הכפולות מאירות את גני השכנים בלילה. עבורם היה זה המקום שהם נולדו בו, המקום שדני שיחק בו לעיני אחותו הגדולה והחכמה, אביהם ניהל את עסקיו בדממה, ואימם השכיבה אותם לישון. אך יופיו של הבית לא נעלם מעיני הסובבים, ולפני שהגיעו מייב ואחיה לבגרות הם כבר מצאו את עצמם בקרב משפטי מכוער, מנושלים מכול; אביהם מת, אימם איננה, אישה זרה נדחקה לביתם, והם משקיפים עליו ממכונית בשולי הרחוב. האם בית יכול לחרוץ את גורל דייריו? האם המקום שבאת ממנו קובע מי אתה ומי תהיה? מייב בת העשרים ודני בן השלוש עשרה חיים לבדם בעולם שדבר אינו מובטח בו, מלבד דאגתם זה לזה. כתיבתה הרגישה של אן פאצ'ט ידועה כל כך שמגזין טיים ציין את שמה ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בעולם. ספרה הקודם כל המשפחות המאושרות, היה אחד הספרים הנמכרים בעולם בשנת צאתו לאור, והבית ההולנדי מועמד לפרס פוליצר ונחשב ספרה הטוב ביותר.