ספר זה מציע קריאה פרשנית מקיפה ביצירות של חמישה סופרים מרכזיים עכשויים: אם יש גן עדן מאת רון לֶשֶם; ארבעה בתים וגעגוע מאת אשכול נבו; ילדה שחורה מאת סמי ברדוגו; ערבים רוקדים וויהי בוקר מאת סייד קשוע; שום גמדים לא יבואו מאת שרה שילה. באמצעות הפרשנות ליצירות הספרות הנסקרות מתוַדע הקורא אל זהויות רבות הרווחות בחברה בישראל. הספר מציע התבוננות באופן שבו משתקפות זהויות בספרות ובאמצעותה, נשמעים קולות, נחשף המרחב החברתי הישראלי - יהודים וערבים, חילונים ודתיים, אשכנזים ומזרחים, מהגרי עבודה וטיילים, ותיקים ועולים. הספר בוחן את האופן בו הספרות מציגה התמודדות עם סוגיות טעונות מסוגים ומרבדים שונים. בעת הדיון בספרים, כותבות המאמרים מרחיבות את המבט לשאלות עקרוניות, כמו: ספרות מלחמה הנכתבת היום בישראל; כתיבה בעברית של סופר ערבי; יחסי מרכז-פריפריה בספרות העברית בזמננו; היחס למרחב ולזמן הישראליים מנקודת מבטם של יהודי ושל ערבי, ועוד. המאמרים המהווים את פרקי הספר מאפשרים להתבונן בספרות ובחברה הישראלית על כל המרתק שבהן. זהו פסיפס מורכב, עשיר, מעורר תהיות ומלא סתירות הנובע מן הספרות בבואה לתאר את מציאותנו.