בסיום קורס קצינים, יעקב, חייל קרבי, עובר פציעה קשה המאיימת על חייו. הוא חסר הכרה, משותק ומנותק מהסובבים אותו. רופאיו דנים בגורלו ומציעים להוריו להיפרד ממנו "פרידה לאין קץ". מאחר שהוא אינו "מציית" לתרחיש המורבידי הצפוי לו, מציירים לו הרופאים עתיד קודר של פיגור ותלות. רק אימו וחברתו, שאינן נוטשות אותו לרגע, בטוחות שיחזור לאיתנו "לא במאה אחוז אלא באלף". למרבה הפלא, תודעתו של יעקב פועלת, אם כי מתוך ערפול ובלבול. הוא שומע את סובביו ובטוח שגם הם שומעים אותו, וכמו הלך במדבר החרש־אילם הוא זועק ללא קול: "היי, אני כאן. איפה אני? ענו לי"! זהו סיפורו המרתק של יעקב ברמץ, המנסה, בשארית כוחותיו ומתודעתו המשובשת, לתקשר עם עולם שאינו יכול לשמוע אותו. הספר מוליך את הקורא בשני מסעות דרמטיים במקביל: מאבקו לחיים של הפצוע השומע ולא נשמע, וסיפורו של הפסיכולוג, 30 שנה אחרי, המסייע לגיא, רווק בן 40, לשמוע את קולו הפנימי. מארגי הסיפורים משתלבים זה בזה ומציגים דמויות מנותקות מזרם החיים העוברות מסע מטלטל להבנת עולמן. ד"ר יעקב ברמץ, אותו חייל פצוע, הוא פסיכולוג ותיק המלווה את מטופליו במסעם לפענוח ולריפוי עצמיותם המודחקת והמושתקת.