מנחם ברינקר, חתן פרס ישראל לחקר הספרות העברית והכללית בשנת 2004, הוא פרופסור (אמריטוס) לפילוסופיה ולספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וללימודים עבריים באוניברסיטה של שיקאגו. פרסם שישה ספרי-מחקר שהבולטים בהם הם "אסתטיקה כתורת הביקורת" (משרד הבטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1882), "עד הסימטה הטברינית: סיפור ומחשבה ביצירת ברנר" (עם עובד, 1990), "דרכי החירות: על יצירתו של ז'ן פול סארטר" (משרד הבטחון, האוניברסיטה המשודרת, 1992) ו"סובב ספרות: מאמרים על גבול הפילוסופיה ותורת הספרות והאמנות" (מאגנס, 2000). בספרו זה, השביעי במספר, כינס מבחר ממאמריו הנוגעים בשאלות המעסיקות את החברה הישראלית. בצד עבודתו המחקרית פרסם מנחם ברינקר, בבמות שונות, ובהן הירחון "עמדה" (שערך בין השנים 1974 ל-1978) עשרות מאמרים ומסות בנושאי חברה ותרבות. בספר זה כונסו עשרה מן המאמרים האלה הנוגעים בשאלות של זהות יהודית, ציונות, ישראל ותנועת-העבודה. לאלה נוספו ארבעה מחקרים בעלי אופי אקדמי יותר הנוגעים גם הם בשאלות של יהודים כפי שהן משתקפות בהגותם של ניטשה וסארטר. כונסו כאן גם כמה רשימות ביקורת על ספרים, המרחיבות את הדיון בנושאים אלה הרחק מעבר לסקירה ביקורתית של ספרים.