בנקס:

בין צללי העיר מסתתר מלון האפיפיור. שומם, חשוך ואפוף תעלומה נשכחת.

אתה חושב שזה אמיתי, נכון, קאי מורי? הסיפור על הקומה השתים- עשרה הנסתרת. תעלומת האורחת האפלה שמעולם לא נרשמה ומעולם לא עזבה. אתה חושב שאוכל לעזור לך למצוא את המחבוא הסודי, ולהגיע אליו, נכון?

אתה והחברים שלך יכולים לנסות להפחיד אותי. אבל על אף שאני מתאמצת להסתיר את מה שאני מרגישה כשאתה מסתכל עליי - מאז הייתי ילדה – נדמה לי שמה שאתה מחפש קרוב אליך הרבה יותר ממה שתבין אי פעם.

לעולם לא אבגוד בו.

הישאר במקומך.

בליל השטן הצייד יגיע אליך.

קאי:

אין לך מושג מה אני מחפש, קטנטונת. את לא יודעת למה הייתי צריך להפוך כדי לשרוד שלוש שנים בכלא בעוון פשע שהייתי שמח לבצע שוב.

איש לא יודע לאיזה אדם הפכתי.

אני רוצה את המלון, אני רוצה גם למצוא אותו, ואני רוצה שכל זה ייגמר.

אני רוצה את חיי בחזרה.

אבל ככל שאני נמצא יותר זמן בקרבתך, אני מבין שהפכתי להיות בדיוק מי שהייתי אמור להיות.

אז קדימה, ילדונת. אל תשתפני. הבית שלי נמצא בראש הגבעה. יש כל כך הרבה דרכים להיכנס אליו, אבל בהצלחה- כשתרצי לצאת.