מחשבת הנאורות והמהפכות הגדולות של תחילת העידן המודרני נשאו עימן הבטחה מרגשת למין האנושי: כל ברייה, נטען אז, זכאית, מעצם היותה בעלת תבונה, להתייחסות פוליטית וחברתית שוויונית, והיא רשאית לעשות כל שלאל ידה כדי לזכות באושר ובחיים טובים ככל הניתן, תוך שמירה על אותן זכויות של הזולת. ואולם, השיח על חירויות אינדיבידואליות, על רווחה חברתית, על חופש כלכלי ועל חינוך משופר לא היטיבו את היחס לנשים.באופן פרדוקסלי לכאורה, מעמד הנשים מבחינה כלכלית, פוליטית, חוקית, מקצועית וחינוכית הורע בתקופת הנאורות – בערש הדמוקרטיה המודרנית. כיצד התמודדה עם תופעה זו הדיסציפלינה הפילוסופית, שהייתה אחת הדיסציפלינות הדומיננטיות ביותר ביצירת האתוס של החברה המודרנית החדשה? וכיצד התמודדה עם הפרדוקסים והמתחים של מחשבת ופרקטיקת הנאורות איזבל דה שָׁרייֶר (אינטלקטואלית, כותבת והוגת־דעות), שחיה בעידן זה של מהפכות? בנושאים אלו דן ספר זה.