ורשה 1937 – שתי ערים, שתי שפות, שני עולמות. לרוב אדישים זה לזה ולעיתים יוקדי שנאה. וגבר אחד ששמו נישא בפי כול. "שמי משה ברנשטיין, אני בן שבע עשרה ואני לא בן אדם, אני אף אחד, אני לא קיים, אינני. אני בנו הרזה, העני של אף אחד ואני מביט במי שהרג את אבי, אני רואה אותו ניצב בזירה, יפה־תואר וחזק. המתאגרף בפינה השמאלית הוא יאקוב שפירא. גובהו ודאי מעל מטר ושמונים. תווי פניו קשים ועבים, אפו נשוא זיכרון שבר משכבר הימים. תשעים ושניים קילוגרמים של שרירים דחוסים, עצמות קשות, והכמות המדויקת של שומן קשה מעל החגורה הרחבה של מכנסי האגרוף. בפינה הימנית אנדזֵ'י זֶמבּינְסקי. לרגע דמה בעינַיי לכוכב קולנוע, אבל מיד הבנתי שזה משהו אחר, שהוא נראה כמו התמונות והציורים של ספורטאים גרמנים, כמעט־אלילים אריים, שהעתקיהם הופיעו לפעמים בעיתונות המאוירת שלנו. בשורה הראשונה באולם יושב איש נמוך, בעל גוף. גוי שמח ונורא. לא ידעתי אז שהוא האיש שהורה ליאקוב שפירא להרוג את אבי. שמי משה ענבר, אני בן שישים ושבע שנים. החלפתי את שם משפחתי. אני יושב ליד מכונת כתיבה ואני כותב...". שצ'פן טוורדוך (1979), הוא סופר פולני מוערך ועטור פרסים יוקרתיים. מלך היה רב מכר בפולין, תורגם לשפות רבות ושימש בסיס לסדרה שהופקה בטלוויזיה הפולנית בשנת 2020.