"הסכסוך הפלסטינאי – ישראלי מהווה ללא ספק סיפור שנהנה מתמיכה כמעט פה אחד בערכים הסטורים לטובת הצד הפלסטינאי. הפרסומים המעטים שמעניקים יותר תשומת לב לצד הישראלי, או לפחות מביעים עמדה ניטרלית, הם לרוב פרי עיטם של מחברים יהודים או ישראלים. היה חסר מדריך שילך נגד הזרם, ולכן מאוד אמיץ, מתועד מאוד אך באותו זמן נח לקריאה, על נושא מאוד מסובך, כתוב על ידי מי שאינו צד לסכסוך. בין הגילויים הרבים, בוודאי יפתיע לדעת למשל שהמונח "פלסטינאי" כאנטיתזה לישראלים או יהודים, "הומצא" רק בשנות השישים על ידי אש"ף של ערפאת; שה-"מהגרים" היהודים לא "גנבו", אלא קנו כחוק ובמחיר מופרז שטחים מהבעלים הערבים במחוזות ההם; שישראל ניהלה תמיד מלחמות "אין ברירה" עקב התקפות או פרובוקציות ערביות; שבעיית הפליטים הפלסטינאים היא באשמה בלעדית של מנהיגיהם שדחקו בהםהחל מ-1947,גם באיומים, לנטוש את אדמותיהם; שמאוחר יותר, בשיטה גזענית למדי, אף מדינה ערבית לא הסכימה לקלוט אותם; שקר "הכיבוש" כביכול מצד ישראל של השטחים"השנויים במחלוקת",כשישראל פעלה בהתאם לחוק הבינלאומי, ומהם נסוגה יותר מפעם אחת תוך כדי בקשה אחת ויחידה, השלום. המחבר מציג איך בעולם רואים כחטא מצד ישראל אתהרצון להתגונן בפני הטרור הפלסטינאי, תוך נקיטת צעדים לפי כל החוקיםהבינלאומיים כשמדובר בתגובה "מידתית" ומחסומי הגנה שבטעות מכנים "חומה" מאחר ואינה כזאת בקרוב ל-90% מאורכה. הספר יוכיח לבסוף את עשרות ה"פייק ניוז"המשמיצים את ישראל בעזרת תמונות, דמויות, אגדות ומפות שמרעילות את התקשורת והרשתות החברתיות; בנוסף לכך מתוארת בהבלטה, עם הפניות ספציפיות, השחיתות הפלסטינאית והלובי הערבי הכל כך חזק שקם עוד לפני הקמת מדינת ישראל, עד כדי כך שהשפיע על אירגון האומות המאוחדות וכמה מנשיאי ארה"ב (כולל קרטר ואובמה). הספר של טאניורומאנו יחיד במינו, הוא אסור בהחלט לאנטישמים ומאוד מומלץ למי שרוצה לגלות כל מה שלאיש לא היה האומץ לספר, גם בגלל קונפורמיזם עגום, במשך 75 השנים האחרונות."